המעבר החד למדי בסיום הלימודים אל עבר ה"חיים האמיתיים" קרי חיים מלאי מחויבויות, אולי בפי אחרים- מלאי סבל. מעבר שהוא מסדרון צר לעולם חדש שבו אתה חייב: לקום בבוקר וללכת לעבודה.
העבודה היא "עבודה של גדולים" והיא יכולה להישמע, מגניבה, מאתגרת, אבל בעצם היא סבל נוראי וכל בוקר אתה אתה באותה התלבטות " אוווף איזה כאב ראש אולי אני אגיד שאני חולה?"
אבל המעבר מסטודנט לחיים האמיתיים הוא לא רק זה- המעבר הזה שולח אותך לחפש בגוגל פרשנויות ופיענוחים על אושר. מהו אושר? איך חווים אותו? איך לעזאזל אני חוזרת אליו שוב? וכל הידיים המחבקות אותי עכשיו ומנחמות יכולות ללכת לעזאזל- כי אני לא מכירה אדם שלא תהה על קנקנו של האושר והרי זה בהחלט קנקן מסקרן.
להלן הגילויים:
1. יש הרבה יותר מחקרים ואנחנו יודעים להגדיר הרבה יותר טוב מה זה "לא אושר".
מה זה דיכאון, מה זה חרדה, מהם הדרכים המהירות להתאבד בלי להותיר אחריך מהומה או מבוכה. במצב מבלבל שכזה, חשבתי אולי שאפשר להגדיר את האושר על דרך השלילה- אנחנו מאושרים כשאנחנו לא סובלים? מצד שני אתה יכול לא לסבול אבל להיות כמו השיר המפורסם של הפינק פלוייד. (i have become comftrobly nomb)
2.חיפושים נוספים ורחמים עצמיים העלו בי מחשבה נוספת והתחלתי להגיד לעצמי: " תראי את אלה ואת אלה ואלה ואלה"
להלן- האנשים שבטח יותר קשה להם ממני בחיים
"ולעזאזל תגידי תודה".
בהמשך היום נתקלתי במקרה במשפט הבא: "אושר הוא סבלם של אחרים". ועכשיו אני שואלת אותכם: מהו באמת טיבעו של האדם?
בליל המחשבות על אושר גרם לי לתהות- לא רק מהו אושר אלא- מה בעצם עומד בדרכו? ואם לשאול את השאלה הנכונה: למה שינויי הסטטוס האחרון גרם לי לחפש את הערך הזה בגוגל.
האושר הטהור שליווה אותי בשנים האחרונות, ובפרט ב3 שנים האחרונות (הזיכרון הוא דבר חמקמק) כסטודנטית בבן גוריון- התחלף ביותר מידי דאגות. דאגות?
כנראה שדאגות הינם תמרור עצור לאושר שלנו ומעכבות אותו בכביש המהיר של הסרטונין בגופינו.
מאוד הגיוני נוכח המקבלה שהלחץ הוא האוייב מס' 1 של האורגזמה.
הדאגה היא האוייב מס' 1 של האושר.
והרי כל אסוציאציה של חיים נטולי דאגות הינה תמונה של חוף ים, עצי דקל ומלא ג'ויינטים (או בקיצור גואה)
מה שהוביל אותי למסקנה: אין אושר כמו אושרו של אופטימיסט- וזה האור הירוק בדרך שלכם למצוא אותו.
מה שמחזיר אותי לשלט הגדול שהתנוסס מעל כביש ראשי בדרך אל העיר ההודית אינדור- לצד תמונתו של גנדי ציטוט נבחר:
"if you truely belive in god so do your best and try not to worry"
ואם הודו רחוקה מכם- אז מספיק מבט אחד באוסטרלי שטוף שמש שיגיד לכם:
"no worrys mate"
העבודה היא "עבודה של גדולים" והיא יכולה להישמע, מגניבה, מאתגרת, אבל בעצם היא סבל נוראי וכל בוקר אתה אתה באותה התלבטות " אוווף איזה כאב ראש אולי אני אגיד שאני חולה?"
אבל המעבר מסטודנט לחיים האמיתיים הוא לא רק זה- המעבר הזה שולח אותך לחפש בגוגל פרשנויות ופיענוחים על אושר. מהו אושר? איך חווים אותו? איך לעזאזל אני חוזרת אליו שוב? וכל הידיים המחבקות אותי עכשיו ומנחמות יכולות ללכת לעזאזל- כי אני לא מכירה אדם שלא תהה על קנקנו של האושר והרי זה בהחלט קנקן מסקרן.
להלן הגילויים:
1. יש הרבה יותר מחקרים ואנחנו יודעים להגדיר הרבה יותר טוב מה זה "לא אושר".
מה זה דיכאון, מה זה חרדה, מהם הדרכים המהירות להתאבד בלי להותיר אחריך מהומה או מבוכה. במצב מבלבל שכזה, חשבתי אולי שאפשר להגדיר את האושר על דרך השלילה- אנחנו מאושרים כשאנחנו לא סובלים? מצד שני אתה יכול לא לסבול אבל להיות כמו השיר המפורסם של הפינק פלוייד. (i have become comftrobly nomb)
2.חיפושים נוספים ורחמים עצמיים העלו בי מחשבה נוספת והתחלתי להגיד לעצמי: " תראי את אלה ואת אלה ואלה ואלה"
להלן- האנשים שבטח יותר קשה להם ממני בחיים
"ולעזאזל תגידי תודה".
בהמשך היום נתקלתי במקרה במשפט הבא: "אושר הוא סבלם של אחרים". ועכשיו אני שואלת אותכם: מהו באמת טיבעו של האדם?
בליל המחשבות על אושר גרם לי לתהות- לא רק מהו אושר אלא- מה בעצם עומד בדרכו? ואם לשאול את השאלה הנכונה: למה שינויי הסטטוס האחרון גרם לי לחפש את הערך הזה בגוגל.
האושר הטהור שליווה אותי בשנים האחרונות, ובפרט ב3 שנים האחרונות (הזיכרון הוא דבר חמקמק) כסטודנטית בבן גוריון- התחלף ביותר מידי דאגות. דאגות?
כנראה שדאגות הינם תמרור עצור לאושר שלנו ומעכבות אותו בכביש המהיר של הסרטונין בגופינו.
מאוד הגיוני נוכח המקבלה שהלחץ הוא האוייב מס' 1 של האורגזמה.
הדאגה היא האוייב מס' 1 של האושר.
והרי כל אסוציאציה של חיים נטולי דאגות הינה תמונה של חוף ים, עצי דקל ומלא ג'ויינטים (או בקיצור גואה)
מה שהוביל אותי למסקנה: אין אושר כמו אושרו של אופטימיסט- וזה האור הירוק בדרך שלכם למצוא אותו.
מה שמחזיר אותי לשלט הגדול שהתנוסס מעל כביש ראשי בדרך אל העיר ההודית אינדור- לצד תמונתו של גנדי ציטוט נבחר:
"if you truely belive in god so do your best and try not to worry"
ואם הודו רחוקה מכם- אז מספיק מבט אחד באוסטרלי שטוף שמש שיגיד לכם:
"no worrys mate"
