כולם אוכלים במסעדות. אנשים יוצאים לרחובות וצורכים אוכל כמו חולצות ומכנסיים. יש את כל הטעמים, אהובים או לא אהובים, מוכרים או חדשים, זולים או יקרים. והאוכל, מגיע אלייך בהינף יד, כבמטה קסם, סותם לך את הרעב שקירקר לך בבטן. ומה הבעיה באוכל הזה? כביכול, אין שום בעיה, סתמת את הבטן והבעיה נפתרה. אז יש קצת שמן, קצת יותר מידי סוכר, ומי יודע אילו ידיים נגעו בו בדרך ואם הם חבשו כפפות? זהו? האם זו כל הבעיה? אז זהו שלא.
You are what u eat
וזה לא רק זה. בכלל לא. העידן המודרני, והתקופה שאנחנו חיים, כל כך מהירה, כל הזמן אנחנו רודפים אחרי המשימה הבאה. האוכל מלא במשמעויות והשפעות על חיינו שאנחנו בכלל לא מודעים להם. החל מההקשבה לגוף- לדוגמא הרבה מאיתנו חשים תיאבון ורעב למאכלים שמותירים אותנו עייפים ונטולי אנרגיה, שזו תגובה הופכית למה שאמור לקרות באמת- אוכל אמור לתת לנו אנרגיה, לא להותיר אותנו כבדים ומשתוקקים למנוחה.
להכין אוכל בעצמך, זה צעד לשליטה בחייך האישיים. קודם כל זו ההנאה של להכין את האוכל. מירוץ הזמן נרגע, ואתה עכשיו נמצא בתרפיה של עשייה. זה לא חייב להיות משהו מפוצץ וגורמתי. זה יכול להיות תלויי במצב רוח. לפעמים בא לך להתפנק, לפעמים בא לך לחדש, לפעמים בא לך רק חביתה וסלט. והדבר הכי נפלא, אתה מרגיש מלא חיים אחרי האוכל ולא דחף עז לישון. אז נכון, לפעמים ואפילו לרוב החיים היומיומיים לא מאפשרים לנו לאכול אוכל עבודת יד כל יום 3 ארוחות ביום. אבל כשמתרגלים לזה, אי אפשר להימנע מלנסות ולעמוד בזה כמה שיותר. זה גם יותר בריא, וגם יותר חיסכוני. השקט והשלווה שבהפסקת צהריים של בישול, שווים את המאמץ!
אירגון slow food קורא לכך בדיוק, אורח החיים המהיר שהמיט עלינו את הfast food על כל שומניו נותן תחושה שאוכל הוא משהו שנועד כדי ל"סתום", בעוד שההנאה האמיתית מאוכל, מגיעה לא רק מהטעם שלו (שנשאר 2 דק' בפה) אלא גם מהעשייה שלו. זו עבודת יצירה שאתה יכול לעמוד אח"כ מנגד ולהתפעל ממנה! ולא אסור להתייאש גם אם אתם מבשלים נורא, כמו כל דבר בחיים, מתחילים מלמטה. כולם אוהבים לאכול במסעדות, אני באמת לא מבינה את זה, הרבה יותר כיף לבשל. טרי, איטי ואמיתי.
חוץ מזה מובעת פה עוד נק' למחשבה שמתייחסת לאיך שתרבות האוכל המהיר משפיעה על הכלכלה של החקלאות. ושוב- you are what you eat
http://multimedia.slowfood.com/index.php?lng=2&method=multimedia&action=zoom&id=42158
