אז בין לבין שאני נלחמת בעצמי, רציתי בעצם לקרוע את החולצה, להיכנס לתוך חדר מלא אדים, בנחישות, בתוקפנות, לחפש אותך בין כל החום הזה, להצמיד אותך לקיר, להרגיש רק את הרטיבות באויר, את הרטיבות בין רגלייך, השפתיים שלך מסתכלות עליי בהשתוקקות, אדומות ונפוחות כמו תותים, מתוקות ורכות ורק לי מותר לגעת... כמו שחקנית קולנוע נכנסת לי לחיים, בלי להתריע ממלאת לי אותם תוך שנייה בזוהר, הקרנות בכורה היו חלק רגיל מימי חמישי, וכל התנגדות תשתמע כחוסר תרבות מצידי.
קרעתי לך הפעם את החולצה, נטפת לי מתחת לרגליים, נכנסתי לתוכך בכורח מס' אצבעות, פוצעת אותך בלי להרגיש, את יודעת שאני לא עדינה, נהמת לי באוזן שאת רוצה עוד ועוד ושוב, נישקתי לך בעורף, נשיקה נשיקה נשיקה, מטפסות אחת אחרי השנייה כמו שורה של נמלים על גבך, מלטפת לך את הישבן כי אי אפשר לא להתייחס אליו, את מנסה להרגיע אותי, אבל אי אפשר, זה כביש מהיר, את חייבת לעמוד בקצב. זה אנוכי, זה יצרי, זה כל מה שחשבנו שטוב וברגע מתמוטט...
רציתי להוציא הכל, אבל יצא רק פורנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה