לפעמים קורה ואנחנו ממעיטים בערכן של מילים. מילים יש להן כוח. כמו לדוגמא מילה טובה. תנסו פעם להציב לעצמכם חוק, להחמיא כל יום ל3 אנשים. זה לא דורש הרבה, ובתמורה אתה מקבל חיוך מאוזן לאוזן ותחושה שלפחות עשית משהו טוב היום.
חלק מאיתנו אימצנו את החומה הצינית. אז אנחנו זורקים מילים שאנחנו לא מתכוונים אליהם ומה שנאמר אלינו אנחנו מזלזלים בו. אבל המילים שטות להן בצורות של תווים, דו רה מי פה סול בגלי קול, והן נוגעות בנו, עם או בלי החומה. במיוחד אם המילה מגיעה מאישה כמו אמא. אם היא אומרת שיהיה בסדר, פשוט צריך להשקיע, ופתאום אתה מרגיש שזה באמת לא כזה סיפור. והיא לא חיבקה אותי ואפילו לא ראיתי אותה כבר יותר משבועיים.
השפה העברית הזכה הטהורה מחביאה בתוכה כל כך הרבה משמעות. כרגיל המשמעות הזאת נסתרת ונמצאת במקום שאתה הכי פחות מצפה לו. כמו המילה חתול, מאיפה היא מגיעה? שהרי חתול מחתל את עצמו, אחרי שהוא עושה את עיניניו.. וכלב? כולו לב.
וגם המילה לשחרר, מחביאה בתוכה את המילה שחר. שהרי כשאנו משחררים משהו, זה מפנה מקום לשחר של משהו חדש. אבל לי יש בעיה עם המילה הזאת לשחרר. כי אני מלכתחילה לא מרגישה שאני מחזיקה בכוח. ידיי לא כפותות על כרית נוצות, לא כפותות על משהו שאני לא רוצה לשכוח. אז מה זה הלשחרר הזה, אם בכלל אני מרגישה שזה לא תלויי בי?
בלילות של נדודי שינה, אתה לא מצליח לישון, המחשבות לא מניחות ואין מנוחה. ונראה שאין פיתרון ואפילו אין טעם להתייאש אתה כבר יודע שעוד קצת זמן בדיוק לפני שייעלה הבוקר בדיוק אז לפי מרפי אתה תירדם. סופר כבשים, מתחיל חלומות, כלום לא עוזר.
יום אחד קיבלתי עיצה, והרי עיצות זה בחינם, ומחברה טובה אז בכלל אני יודעת שאני יכולה לסמוך על זה. היא אמרה לי שלפעמים היא מדברת עם עצמה. המילים מוציאות החוצה. המילים מבררות מה לא כשורה, אם לא אכלתי אולי בגלל זה אני עצבנית, אולי לא ישנתי ובגלל זה אני קצת לחוצה. יש כאלה שקונים כלב. ולפעמים זה בדיוק העיניין של מחשבה בוראת מציאות קיימת. כי גם כשאנחנו מקריאים אנחנו לומדים יותר טוב. לא צריך פסיכולוג יוקרתי כדי להוציא החוצה את המילים, שישחררו אותנו לשחר של יום חדש. לפעמים אתה הוא החברה הכי טובה לעצמך, אתה הרי תמיד מקשיב. אנשי דת יגידו שהם מדברים עם אלוהים, ואולי זה יותר קל להגיד את זה ככה כי אתה נשמע יותר "נורמלי". אז ביני לבין עצמי, או ביני לבין אלוהים, אני רוצה לזרוק עיצה, באמת זה עובד. ואולי עוד רגע זה יחזור, ואני שוב אצטרך לומר לעצמי את המנטרה שלי. וזה בסדר, כל אחד צריך איזו מנטרה, איזה טקס, שיהיה משמעותי עבורו שיזכיר לו. אגב, אני מצאתי את המילה שלי, המילה שבתוכה מתחבאת המילה תרופה, והיא, להרפות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה